ספר רקנאטי - על התורה: Kabbalah Book - Recanati on the Torah

ספר רקנאטי על התורה פירוש על התורה על פי קבלת הראשונים רבי מנחם רקנאטי רבי מנחם בן בנימין רקנאטי (ריקנאטי) (1310-1250) היה מקובל ופוסק שחי בעיירה רקנאטי שבאיטליה היה מראשוני המקובלים באיטליה. מצטט הרבה את רש"י האבן עזרא הרמב"ם רבי יהודה החסיד ורבי אלעזר מגרמייזא. ומזכיר חידושים בשם מקובלים מהדור הקודש וביותר את הרמב"ן אותו מרבה לצטט בספריו ומכנהו "רבינו הגדול", וטורח לבאר כל סוד כמוס של הרמב"ן על התורה בנוסף, הושפע רבות מהרמב"ם ומחכמת הפילוסופיה, שאותה ראה כמשלימה את חכמת הקבלה ספרו העיקרי בקבלה הוא פירושו על התורה אשר מרבה לצטט קטעים ארוכים מהזוהר הקדוש, ולבארם בסיגננו על הפסוק המדובר לחיבורו זה הייתה השפעה על מקובלים בדורות שאחריו, והוא זכה לפירושו של רבי מרדכי יפה ואף תורגם ללטינית במאה ה15 בידי המומר פלביוס מיתרידטס יש שאמרו שהיה תלמידו של רבי אלעזר מגרמיזא, מכאן אפשר להבין את חיבורו של הרקאנטי לרמב"ן ראה בסדר הדורות [ד' אלפים תתקצח]. אך החיד"א [שם הגדולים מערכת מ] הסתפק בזה לפי סדר הזמנים, לפי שהרוקח נפטר עשר שנים לפני לידת הרקאנטי, ואולי נקרא תלמידו אחרי מותו משום שטרח ללמוד מספריו. וכמו שמצינו בשאר חכמים בצעירותו היה גס השכל מאד, והיה מרבה בתעניות ותפילה שמן השמים ירחיבו את שכלו וליבו, ופעם אחת בהיותו מתפלל בבית הכנסת נרדם, והנה איש יפה עיניים ובידו כלי מים, והקיצו משנתו ויאמר לו שתה, ויקם וישת ולא השלים לשתות כל המים, ותכף הלך האיש מלפניו, ורבי מנחם הלך לבית המדרש כמנהגו, וימצא שכלו בהיר ונבון כי נהפך לאיש אחר. ואז חיבר פירוש על התורה